Musar על שמואל א 12:22

שני לוחות הברית

אחר כך בחינת שם מ"ה העולה אד"ם ישראל נקראים אדם, גם מילוי של שם מ"ה הוא אחד, ישראל נקראים אחד, כמו שאנו אומרים בנוסח התפלה (מנחה לש"ק) אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד. וזהו ענין הפסוק (ש"א יב, כב) כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול, כי בחבור כנסת ישראל להקב"ה אח"ד לאחד והיו לאחדים עולה כ"ו כמנין שם הגדול, כי כן עולה ב' פעמים אחד, כי הוא ית' בוחר בעמו ישראל באהבה. אהב"ה עולה אח"ד, ואהבת ישראל להקב"ה מתחיל כשהוא בן אח"ד, דהיינו בן י"ג שנים נכנס בברית קיום התורה, לעומתו מעורר הקב"ה י"ג מדות של רחמים:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

גם יתבאר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, מאמצעית המשכן והמקדש והשכינה שרויה בישראל ומתאחדים ביחד. וזהו סוד (שמות כו, כד) ויהיו תואמים מלמטה ויחדיו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת, כי ה' אחד וישראל גוי אחד, ולא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול (ש"א יב, כב), כי ב' פעמים אחד עולה כ"ו כמנין שמו הגדול ידו"ד, ופנימיות הסוד הוא יחוד הקב"ה ושכינתיה, דהיינו קודשא בריך הוא וכנסת ישראל, וזהו המקדש ידו"ד בהיכל קדשו שהוא שם אדנ"י, ובשם אדנ"י נשמות ישראל, כמו שכתוב (תהלים סח, כז) במקהלות ברכו אלהים אדני ממקור ישראל. ושם אדנ"י הוא בגמטריא היכ"ל, כי הוא היכ"ל שם ידו"ד, ולכן נכתב ידו"ד ונקרא אדנ"י. והיו מאה אדנ"י כסף בסוד מאה ברכות מיוחדים לשם אדנ"י, והעמודים שבתוך אדנ"י רומז לתפארת, שם ידו"ד השוכן בשם אדנ"י. זהו הסוד (שמות לח, י) וו"י העמודים, כי תפארת סוד וי"ו משם ידו"ד כנודע. גם וא"ו רומז לסוד אח"ד המרומז במעשה בראשית בפסוק (בראשית א, ה) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד וכמו שכתבתי לעיל, והארכתי ביותר במקום אחר, כי בלילה יש י"ב שעות, ו' הם לדין דהיינו עד חצות לילה, ו' שניים מחצות ואילך הם לרחמים. וכן ביום י"ב שעות, ו' לרחמים דהיינו מאור הבקר עד חצי היום האור מתגבר והולך, ו' שניים לדין כי ינטו צללי ערב, וכולם אל אחד בראם וממנו הדין והרחמים. וזהו סוד ערב ובוקר יום אחד. וזהו ו' וא"ו במילואה רומז לו' של דין ולוא"ו של רחמים, והאל"ף באמצע מחברם ומייחדם. וכן וא"ו במילואה עולה אחד. זהו סוד וו"י המשכן והיה המשכן אחד:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

כבר כתבתי כשם שהש"י אחד, כן ישראל אחד, וכתיב והוא באחד (איוב כג, יג), הקב"ה שהוא אחד מקושר בישראל שהם אחד, זהו באחד ב' אחד. וזהו (ש"א יב, כב) כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול, כי שמו הגדול עולה כ"ו ומכח דביקות ישראל בהשם יתברך שהוא יתברך אחד, והם אחד ב' פעמים אחד עולה כ"ו, על כן לא יטוש ה' את עמו. וענין הדביקות והקישור הוא באמצעית התורה, כי התורה כולה שמותיו, והתורה היא גילוי אלהות יתברך. וישראל מקיימין את התורה ומעוררים רוחניות התורה שהוא סוד שמותיו, ואז הם מדובקין. על כן יעקב שהוא אחד וכן יוסף כמו שכתבתי, הם בעלה של תורה, יעקב איש תם יושב אוהלים (בראשית כה, כז). ויוסף בן זקונים, כל מה שלמד משם ועבר הכל מסר לו:
שאל רבBookmarkShareCopy